לא, אני לא בהריון
עודכן: 19 במאי
יש משהו מאוד מוזר בלהיות אישה אחרי גיל 40.
מצד אחד את כבר מכירה את הגוף שלך הרבה יותר טוב.
ומצד שני, הוא פתאום מתחיל להתנהג אחרת לגמרי.
מה שעבד פעם כבר פחות עובד היום, שינויים הורמונליים ומטאבולים גורמים לגוף להגיב קצת אחרת ויותר באיטיות.
אני אחרי שתי לידות, אחת מהן קיסרית, ויש לי גם היפרדות בטנית שלא נעלמה לגמרי.
אימוני פילאטיס עזרו לי לשקם ולעבוד על הגוף בצורה שבאמת שינתה לי את החיים
אבל אני גם מספיק כנה כדי להגיד שלא הכל חזר למקום בצורה מושלמת כמו לפני ההריונות.
אז קחו את כל השינויים הטבעיים ואחרי מה שהגוף עבר,
אז כן… גם לי יוצאת הבטן לפעמים.
ולפעמים גם שואלים אותי אם אני בהריון.
שזה מצד אחד קצת מצחיק ומפליא אותי כל פעם מחדש כמה אנשים מרגישים בנוח לשאול את זה בלי טיפת טאקט…
ומצד שני, זה גם מבאס.
כי לא משנה כמה מודעות עצמית יש לנו - אנחנו עדיין נשים.
ודברים כאלה לפעמים נוגעים בנקודות רגישות.
אבל עם השנים הבנתי משהו חשוב:
יש כל כך הרבה דברים שמשפיעים על הגוף שלנו מעבר ל“אכלתי טוב או לא”.
הורמונים.
סטרס.
שינה.
לידות.
מבנה גוף.
מערכת עצבים.
שרירים.
היפרדות בטנית.
גיל.
עומס נפשי.
שגרת חיים.
ולפעמים אנחנו פשוט קשות עם עצמנו בצורה לא הגיונית...
מה שכן אני יכולה להגיד בוודאות
זה שבתקופות שאני באמת בתוך שגרה מובנית ויציבה שעושה לי טוב, ולאורך זמן,
הגוף שלי מגיב כמעט במידי.
לא בקסם.
לא ביום.
אבל הוא מגיב.
הבטן מתהדקת יותר.
הבגדים יושבים הרבה יותר יפה,
האנרגיה חוזרת.
הגוף מרגיש חזק יותר.
אני מרגישה יותר.. אני.
ומה שהכי יפה בזה שזה אף פעם לא רק המראה.
זו ההרגשה הפנימית.
הביטחון.
האנרגיה.
איך שאני נכנסת לחדר.
איך שאני מדברת.
איך שאני מביאה את עצמי לעולם.
וזה תמיד מזכיר לי שהגוף שלנו לא ״נדפק״ ולא ״הרוס״.
הוא אנושי והוא נשי!
וכל מה שהוא באמת זקוק לו זה שנחזור להקשיב לו ולעבוד איתו במקום נגדו
אז בפעם הבאה שישאלו אותי אם אני בהריון התשובה תהיה
“לא, פשוט החיים עצמם קצת התנפחו לי בבטן.” 😅
תגובות